דרך מהפכנית לשחרור פלסטין

בואו נבהיר שני דברים. ראשית, הפלסטינים מתמודדים עם דיכוי לאומי אכזרי ורצח חסר הבחנה על ידי מדינת ישראל – יש להם כל זכות להגן על עצמם, כולל באמצעות כוח. שנית, הרצח הממוקד של אזרחים ישראלים על ידי חמאס ובעלי בריתו הוא פשע נתעב שמחבל במטרה לשחרור הפלסטיני. כעת, כאשר עזה ניצבת בפני רעב ורצח המוני בידי צה"ל, תנועת הפועלים הבינלאומית חייבת להתנגד בדחיפות למתקפה עזה זו. אבל כדי להתקדם ולנצח, המאבק לשחרור הפלסטיני זקוק לדרך שונה לחלוטין מכל מה שמוצע, בין אם אסלאמיזם או לאומיות חילונית. מה שנדרש הוא לא רגשות ריקים של אמפתיה הנובעים מקנוניה של ליברלים שמאליים וסוציאליסטים מזויפים, אלא דרך מהפכנית לשחרור פלסטין.

איך להביס את המדינה הציונית

כדי לנצח את האויב יש לנצל את חולשותיו ולנטרל את חוזקותיו. חוסנה של מדינת ישראל נובע מכך שמיליוני היהודים החיים בגבולותיה רואים בה את הדרך היחידה להגן על עצמם באזור עוין. כל עוד זה המצב, הישראלים יילחמו עד חורמה כדי להגן על המדינה הציונית. כל זה היה חלק מהתוכנית מהרגע בו האימפריאליזם הבריטי החליט לתמוך במפעל הציוני. כיום, ארה"ב וישראל מבטיחות את האינטרסים שלהן במזרח התיכון על ידי הפרת הזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני וטיפוח מצב קבוע של עוינות בין יהודים למוסלמים. השילוב של אוכלוסייה צבאית וגיבוי אימפריאליסטי מעניק למדינת ישראל את עוצמתה ואת מראית העין של בלתי מנוצחת.

עם זאת, מבנה זה הוא שברירי ומתוחזק רק על ידי מנטליות של מצור המטופחת על ידי המעמד השליט. נקודת התורפה היא בדיוק היותה מדינה תיאוקרטית צבאית הנשלטת על ידי קליקה קיצונית של קנאים מושחתים. העובדים הישראלים מתמודדים עם גיוס חובה, משטור דתי ותנאי עבודה וחיים קשים. התנגדות לכל אלה מתויגת כבגידה ביהודים. מצב זה יוצר סדקים גזעיים, חברתיים ופוליטיים עמוקים בישראל, שיש לנצלם לשבירת המדינה הציונית ולשחרור הפלסטינים.

אסטרטגיית הג'יהאד של חמאס אינה עושה דבר מכל אלה ומשחקת רק לעוצמתה של ישראל. על ידי פגיעה מכוונת באזרחים ישראלים, הם הצליחו רק ללכד את כל הישראלים מאחורי ממשלת נתניהו השנואה, ולהבטיח שהחברה כולה תהיה מאוחדת מאחורי התגובה הצבאית העקובה מדם נגד עזה. עימות צבאי בתנאים אלה יביא תבוסה ומוות בל יתואר לעם הפלסטיני. לא יכול להיות ניצחון בלי לנתק את הקשר בין האוכלוסייה היהודית העובדת לבין שליטיה, ולא ניתן לעשות זאת ללא הכרה בזכותו הדמוקרטית של העם היהודי בישראל לחיות כאומה בישראל/פלסטין.

אסלאמיסטים ולאומנים פלסטינים לכודים תמיד בין הכוונת מאבקם נגד העם היהודי כולו בישראל לבין השלמה קבלת-חיים משותפים עם המדינה הציונית. שניהם מבוי סתום. המפתח הוא לתקוע טריז בין העם הישראלי לבין המדינה התיאוקרטית. ניתן לעשות זאת רק באמצעות אסטרטגיה צבאית ופוליטית מרקסיסטית, המבוססת על ההבנה כי הקונפליקטים המעמדיים והלאומיים הקשורים זה בזה אינם יכולים להיפתר בגבולות הרכוש הפרטי. רק מנקודת מוצא זו ניתן לפרט תוכנית התואמת את האינטרסים של הפלסטינים ושל מעמד הפועלים הישראלי.

אם ניקח את שאלת הקרקע, הפלסטינים רוצים, ובצדק, בהחזרת שטחיהם ופיצוי על הפשע ההיסטורי שבוצע נגדם. בתוך המבנים החברתיים הקיימים, אי אפשר ליישב זאת עם זכותם של יהודים לשמור על האדמה שעליה תכופות חיו במשך דורות. אבל ישראל, כמו כל החברות הקפיטליסטיות, היא מאוד לא שוויונית. מרבית הקרקעות והרכוש נשלטים על ידי חלק זעיר מהאוכלוסייה, בעוד הרוב מתקשה להסתדר. על ידי התמקדות בהפקעה של שכבה טפילית זו, ניתן גם להתחיל להביא צדק לפלסטינים וגם לשפר את תנאיהם של העובדים היהודים.

במישור הצבאי יש להפעיל את מירב הלחץ על צה"ל כדי להראות לחברה הישראלית שלדיכוי הפלסטיני יש מחיר כבד מנשוא. שיגור עיוור של רקטות על ערי ישראל רק מגביר את נכונות הכוחות להילחם. במקום זאת, יש לגייס את האוכלוסייה הפלסטינית כולה להתנגד לכל סנטימטר של פלישה טריטוריאלית ולשבור את המצור על עזה והגדה המערבית.

אך התנגדות מזוינת לבדה אינה יכולה להביא ניצחון: יש לשלב אותה עם פרספקטיבה של מאבק מעמדי בתוך ישראל. זה דורש מאבקים לשחרור כלכלי של עובדים, נגד אפליה גזעית של ערבים ויהודים לא-לבנים ולמען הפרדת דת ומדינה. אלה חייבים להיות קשורים לשבירת המכשול העיקרי העומד בדרכה של כל התקדמות חברתית: הדיכוי הישראלי של הפלסטינים. משימת העל של מהפכנים בישראל היא בדיוק להיאבק למען תנועת הפועלים שתיקח על עצמה את המטרה של שחרור פלסטין, במאבק נגד המנהיגים הציונים של הפועלים.

באופן מכריע, יש להכניס את המאבק המעמדי שבערים גם לתוך שורות הצבא הישראלי, בכוונה לפלג אותו. צה"ל מורכב ברובו הגדול ממגויסים שנאלצים לשרת. אם השירות הצבאי לא ייתפס עוד כחיוני להישרדותו של העם היהודי, אם המחיר של דיכוי העם הפלסטיני יהיה גדול מדי ואם הסכסוך בתוך ישראל יגיע לנקודת רתיחה, הצבא הישראלי יוכל להיסדק ואף ייסדק.

יותר מ-75 שנות היסטוריה אכזרית שזרו לחלוטין את גורלם של פלסטינים ויהודים ישראלים. שחרור פלסטין מחייב את התפרקות המדינה הציונית, דבר שאינו אפשרי ללא שחרור מעמד הפועלים הישראלי. בתורו, קידומם הכלכלי, הדמוקרטי והחברתי של העובדים הישראלים, ואף המשך קיומם במזרח התיכון, מחייב את סיום הדיכוי הפלסטיני, שהוא עצם היסוד המדינה הציונית.

איך להביס אימפריליזם

ישראל נתמכת על ידי ארה"ב וכל המעצמות האימפריאליסטיות האחרות, כפי שניתן לראות שוב בתמיכתן הבלתי מסויגת במתקפה על עזה. לפיכך, שחרור הפלסטינים מחייב אסטרטגיה להתמודדות ולהבסת האימפריאליזם במזרח התיכון, ובסופו של דבר בעולם כולו. אבל לאומנים לחלוטין לא מסוגלים לעשות זאת, כאשר הם שמים את אמונתם באו"ם וב"קהילה הבינלאומית" או מסתמכים על מדינות ערב כדי להדוף את ארה"ב.

האו"ם הוא מאורת גנבים הנשלטת על ידי ארה"ב והמעצמות "הגדולות", האחראיות בעצמןלחלוקת פלסטין ולדיכוי המתמשך שלה. הקונצנזוס בקרב האימפריאליסטים הוא פרו-ישראלי לחלוטין. גם אם הם יתווכו בהפסקת אש או בהסכם שלום, זה בהכרח ישקף את האינטרס שלהם, שהוא לשמור על המדינה הציונית כמאחז שלהם באזור. מאש"ף ועד קמפיין ה-BDS , כל אסטרטגיה הנשענת על השודדים של העולם יכולה רק להגביר את הדיכוי של פלסטין ולהוביל לתבוסה.

אשר למדינות המוסלמיות, ממצרים, ירדן ולבנון ועד איראן, הן דקרו את הפלסטינים בגבם אין ספור פעמים למען האינטרסים האופורטוניסטיים שלהם. השיח'ים, הדיקטטורים והמולות השולטים בעולם המוסלמי "יגנו" על פלסטין רק במידה שהדבר יסייע למטרותיהם הכלכליות והצבאיות ויחזק את מעמדם. כל אסטרטגיה שתקשור אליהם את המאבק לשחרור הפלסטינים תסתיים בהכרח בבגידה.

מה שנדרש הוא אסטרטגיה המבוססת לא על "הקהילה הבינלאומית" של האימפריאליסטים והשליטים הקפיטליסטיים האזוריים, אלא על גיוס מעמד הפועלים הבינלאומי נגד כל המעצמות האימפריאליסטיות והקפיטליסטיות. מה שנדרש הוא ברית של פועלים ואיכרים ברחבי המזרח התיכון כדי לסלק את האימפריאליסטים האמריקאים ולשחרר את האזור כולו. זה כולל עובדים יהודים ישראלים שאין להם עניין להמשיך לשמש כלי משחק עבור ארה"ב. יתר על כן, לוחמים למען פלסטין חייבים לבנות חזית בינלאומית עם ארגוני פועלים אמריקאים, בריטים, צרפתים וגרמנים כדי לעצור משלוחי נשק לישראל. העובדים האלה הם אלה שמטפלים במטען הזה. ומאבקיהם הם הדרך הבטוחה ביותר להחליש את האימפריאליזם ולקדם את המטרה של שחרור פלסטין.

אך אנו יכולים לראות שבעלי הברית המהימנים ביותר הללו הם אלה שנדחו על ידי הפאן-אסלאמיסטים והלאומנים. בבריתם עם שליטי ערב, הם כורתים ברית עם מנצלי ההמונים הערביים. ופועלים אמריקאים ואירופים, כולל פועלים יהודים, לעולם לא יתגייסו למאבק המתנהל תחת דגל האסלאם ולהשמדת כל הישראלים.

מעודדות סוציאליסטיות לחמאס

בעקבות מתקפת חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר, פתחה התקשורת הפרו-ישראלית במסע תעמולה מאסיבי שנועד להצדיק את תגובתה הצבאית העקובה מדם של ישראל ולהלבין את הדיכוי הפלסטיני. כדי להתנגד לתעמולה זו, קומוניסטים וסוציאליסטים כביכול, ממפלגת הפועלים הסוציאליסטית בבריטניה ועד המפלגה הקומוניסטית של יוון, טאטאו מתחת לשטיח את הפגיעה הנפשעת באזרחים על ידי חמאס בשם זכותה של פלסטין להגן על עצמה.

לא רק שזה גורר את שם הקומוניזם בבוץ בכך שהוא מקשר אותו לפשעי חמאס, אלא זה גם משלים עם העובדה שהעם הפלסטיני ימשיך להיות מונהג על ידי השוחטים האיסלאמיסטים הפנאטים האלה. הם יודעים היטב שחמאס לא יביא לחירות פלסטינית, אך שותקים בנושא מתוך סולידריות ליברלית ריקה.

כל האסטרטגיה של חמאס היא לעורר תגובה ישראלית חזקה, בעצם כך לחגור אפוד התאבדות על כל עזה. יש צורך לעמוד באופן חד-משמעי בהגנה על עזה מפני תגובת הדמים של ישראל, ובה בעת להתנגד לאסטרטגיה הרסנית זו.

כמה אנשי שמאל כמו 'הקול השמאלים', הסניף האמריקאי של 'הפלג הטרוצקיסטי', לוחשים בסוף מאמרם כי "אנו בצד ההתנגדות של העם הפלסטיני, מבלי להציע שאנו שותפים לאסטרטגיה ולשיטות של חמאס, שמטרתו להקים מדינה תיאוקרטית" (7 אוקטובר) .עם זאת, שום דבר שהם כותבים לא נועד לשבור את אחיזת הלאומיות והאסלאמיסטית במאבק השחרור הפלסטיני. הם כמו רוב השמאל לוקחים על עצמם את התפקיד של קבוצת מעודדות ליברליות, שאינן יכולות להיות ביקורתיות כלפי קבוצות מדוכאות גם כשהן מובלות אל התהום.

תפקידו של השמאל הפסאודו-סוציאליסטי מתועב עוד יותר לנוכח הצורך הנואש וההולך וגובר של הפלסטינים בדרך מעשית לשחרור. האירועים נעים במהירות לעבר רמה של קטל ותגובה שלא נראתה מזה עשרות שנים. אם הסוציאליסטים לא יילחמו למען פתרון מהפכני לסכסוך, הייאוש הגובר של העם הפלסטיני ינותב שוב לזרועות הריאקציה האיסלאמיסטית בעוד היהודים יידחקו עמוק יותר לזרועות הציונות.קרנבל הריאקציה הזה לא יישאר בגבולות ישראל ופלסטין, אלא יתפשט למרחקים ברחבי המזרח התיכון והעולם. זוהי המשימה הדחופה של הסוציאליסטים לשבור את המעגל הזה.

• הגנו על עזה!
• נסיגת ישראל מהגדה המערבית ומרמת הגולן!
• למען פדרציה סוציאליסטית של המזרח התיכון!